"אקראיות: היא מצב של חוסר סדר מטרה או תכלית או מצב כאוטי – בניסוח לא מדעי חוסר יכולת חיזוי."
חוסר יכולת חיזוי, אתם יכולים לזרוק קוביה ולא לדעת איזה מספר היא תראה, רק לנחש. הדבר היחיד שאתם יודעים הוא שכמות האפשרויות עומד על 6.
אבל אני אגלה לכם סוד, ברגע שזורקים את הקוביה, פועלים עליה (בעיקר) מספר כוחות פיזיים שמשפיעים על התוצאה: זה הכח והכיוון שאתם זורקים בה את הקוביה, זה החיכוך עם האוויר, זאת הרוח, זה המשטח שעליו היא נוחתת והכי חשוב – אלו כוחות המשיכה שמופעלים עליה. אם היו לנו את כל הנתונים הללו ומחשב המסוגל לחשב כל כך הרבה נתונים היינו בוודאות יודעים היכן ואיך הייתה נוחתת הקוביה. היינו יכולים בוודאות לדעת את המספר שעליה היא תיפול.
"בחור אחד טייל בפריז, כשלפתע ראה את מלאך המוות מולו.
האיש נבהל, הוא הבין שהמלאך בא אליו וכטבע האדם ניסה להתחמק מהמוות.
הוא לקח את כרטיס הטיסה הראשון לניו יורק, עלה על המטוס וטס, שכר חדר במלון נידח בפרברי העיר במזומן שהיה עליו ואז, ב12 בלילה מגיע מלאך המוות שוב.
האיש מבין שלא יוכל להתחמק ולפני מותו מבקש מהמלאך שיענה לו על שאלה, איך זה שהוא מצא אותו? הרי לא הייתה שום דרך לאתר אותו.
המלאך השיב לו במהרה, הדבר המעניין הוא שכשקיבלתי את הדף, היה עליו רשום שבשעה 12 אני צריך לפגוש אותך דווקא כאן בחדר הזה בניו יורק, פשוט התעניינתי מה עשית בפריז ולא הבנתי איך זה שבאותו היום תגיע לחדר הזה, בלי שום קשר."
בן אדם פועל באותה הדרך. יש עולם מסביב שמשפיע עליו, החל מילדותו הוא רוכש ידע, מתנסה וכל הזמן מחשב ומחשב מבלי שהוא אפילו שם לכך לב. האדם בונה את העולם שלו שהוא רואה, מריח, ממשש, שומע וטועם – דרך חמשת חושיו. את כל הנתונים שהוא צובר, הוא מתאם בכלי הנשק החזק ביותר שנוצר בטבע – במוח האנושי, בוחן, מחשב ומגיע להחלטה שאותה הוא מבצע.
אותה ההחלטה תלויה בכל הידע שצבר עד עכשיו והסיטואציה. ההחלטה שמגיע אליה האדם משפיעה על הסביבה שלו שמשפיעה חזרה עליו ועל היצורים באותה הסביבה (בין אם אלו אנשים אחרים או חיות לדוגמא) ואלו משפיעים גם על הסביבה וחוזר חלילה – האדם מושפע מהסביבה.
זהו אפקט הפרפר, משהו קטן עכשיו בתגובת שרשרת יכול להביא למשהו אחר גדול בעתיד.
האדם לא יכול להגיב לסיטואציה כלשהי ב2 צורות, נשמע אבסורדי אבל זה נכון. עובדה שמדי פעם האדם מתלבט, אבל מגיע להחלטה כלשהי לבסוף כיוון שהיא יותר משתלמת לו (או לפחות נראית משתלמת ברגע ההחלטה) ולכן אם הייתם יכולים לחזור בזמן כמו שזה, מבלי שהייתם יודעים מה היה בעתיד, בדיוק לאותה הנקודה ואותו הרגע – הייתם פועלים בדיוק באותה הצורה.
אמנם הבחירה "החופשית" נראית כאקראית אך אין זה כך כיוון שבמצב הכי לא ברור שיש כשזה נראה הכי אקראי יש היבט כלשהו לאותה ההחלטה וסיבה שבגללה הוא בחר אותה בין אם זה משהו שהוא מודע אליו או לא מודע אליו, הכל תלוי בידע שלו עד עכשיו ובסיטואציה. ומכיוון שגם הידע וגם הסיטואציה הינן תוצאות של פעולות שקרו בעבר, תגובת שרשרת ארוכה מתחילת הזמן שהגיעה עד הלום. ומפה שלא רק הסיטואציה עצמה קרתה כתוצאה ממשהו ולא באקראיות אלא שגם התגובה לא תהיה אקראית ותהיה מבוססת על משהו.
השאלה שמתעוררת פה בדר"כ היא איך זה ייתכן שהבחירה שלנו לא נראית לנו חופשית, הרי אני מרגיש שאני יכול לשלוט על עצמי ועל הבחירה שלי?
התשובה היא, שוב – הבחירה של האדם מורכבת ממספר דברים:
א.השפעה פנימית: ידע שצבר מאז לידתו דרך חושיו
ב.השפעה חיצונית: אנשים אחרים, תופעות טבע וכוחות חיצוניים שמשפיעים
כל אלו משפיעים על ההחלטה באותו הרגע, בין אם זה הטמפרטורה באותו היום או ששיעורי הבית שיש למחר. במלים אחרות – ישנם כל כך הרבה נתונים ומשתנים שאין אפילו הבן אדם עצמו שמחליט יכול לחשב זאת לפני, אלא רק ברגע ההחלטה המוח בוחר את ההחלטה הכי נכונה לדעתו.
לכן, לאדם שבוחר ההחלטה נראית ספונטנית ולא מתוכננת כשבפועל היא הייתה מושפעת מהטבע שכן "מתוכנן" ומההשפעות שגם כן "מתוכננות" ומפה שלאדם אין יכולת לשנות את העתיד, לאדם אין בחירה חופשית.
שאלה נוספת, עוקצנית באה בדר"כ בנוסף לשאלה הנ"ל – "אז, אם אני אקפוץ מהגג, זה בעצם מה שהייתי צריך לעשות?" כן, נשמע אבסורדי וזאת מכיוון שכל אחד מאתנו חושב שהוא יכול לעלות על גג ולקפוץ סתם ככה אבל אנחנו שוכחים את העובדה שהכל מתוכנן ואין לנו את אותה הבחירה, ואותו אדם שיגיד "אני כן מסוגל לעלות ולקפוץ" לא באמת מסוגל כי הוא לא באמת היה עושה את זה ולא יעשה את זה מהסיבה הפשוטה שההחלטה שלו תהיה מבוססת על העובדה שזה פשוט לא שווה את זה. ואם האדם מספיק מטומטם כדי לקפוץ – אז לצערנו זהו ה"גורל" שהיה לאותו האדם.
כמו שהעבר קבוע, גם העתיד קבוע.
ההבדל הוא שאת העבר אנחנו יודעים, ואת העתיד – לא.
ביהדות לדוגמא ישנם שני עקרונות שסותרים אחד את השני כביכול:
1.לאדם ישנה בחירה חופשית שתשפיע על יחסיו עם האל
2.האל הוא כל יכול ויודע את העתיד
אזי, אם האל יודע את העתיד – אין זה משנה מה יבחר האדם – זה מה שהיה קורא בכל מקרה.
הקבלה מסבירה זאת בצורה מאד מעניינת, אין סתירה בין 2 המשפטים הללו.
המשפט הראשון מתייחס לכך שלאדם עצמו לא ידועה הבחירה ולכן יש לו את ההרגשה של הבחירה החופשית בכדי שהוא יוכל להרגיש כמשהו חי בעל יכולת להשפיע כשבעצם ההחלטה שלו ידועה מראש וכבר מצויה בתוכנית הבריאה של ה'.
בין היתר, דבר זה מבטל את הוויכוח בין הדתיים לחילוניים בדבר התערבות ה' בעולם בכדי לייצבו ולהחזירו לדרך של תוכנית הבריאה. וזאת כיוון שעל ה' אין צורך להתערב בגלל שהכל כבר מתוכנן וילך ע"פ התוכנית עוד מהמפץ הגדול.
11/01/2009 בשעה 20:39
אחי… לדעתי… יש דבר כזה אקראיות!
לא קנית אותי!
בוא אני אסביר לך את הדעה שלי….
אתה.. בתור פיסיקאי דימה… יודע שבכוכבים שונים בעלי מסות שונות בהבדלים עצומים (ויש כאלה… אתה מן הסתם יודע) הזמן שונה… כלומר.. איטי או מהיר יותר..
מה זה אומר? בוא נקרא לזמן שלנו על כדור הארץ "הזמן הרגיל" ובכוכב אחר עם מסה גדולה פי 100 ממסת השמש הזמן יהיה איטי יותר.. הרבה יותר איטי.. בגלל המסה ובגלל עוד כמה פרמטרים כמו הסיבוב שלו וכאלה.. אז… שנה בכוכב הזה.. זה כמו 4 שנים שלנו "בזמן הרגיל".. מה הקטע שאני מנסה להגיד פה? בוא נמחיש את זה..
דמיין את הזמן בתור שמיכה… שמיכה שפשוט נמצאת באוויר… אבל לא נופלת… אם תשים עליה גולה.. היא כמעט ולא תזוז… אבל אם תשים עליה כדור באולינג… יהיה לה חתיכת שקע… ושלא נדבר על כדור פלדה בקוטר של מטר… זה יהיה כמו מכתש באמצע השמיכה…
השמיכה הזאת בעצם מייצגת את הזמן.. כשאין עליה כלום… והכל זורם ישר.. הזמן הוא אחידד, אבל! כמפעילים עליה כח! כמו המסות האדירות האלו.. הזמן מתעקם, וככל שיופעל יותר כח, כך הוא יתעקם יותר.. זה הקשר בין המימד הרביעי לשאר המימדים… וכך הזמן משתנה- מהיר או איטי בכוכבים שונים.
מה זה נוגע לנושא שלנו? הזמן לא זז בקו ישר, הזמן ממשיך קדימה כן, אבל מה זה קדימה בשביל הזמן? זה די מופשט.. אבל בוא נקשר את זה למשו שאנחנו מכירים, כמו במפץ הגדול, שבו נברא היקום שאנו מכירים כיום וממשיך להתפשט ולהתחדש, היה עוד "מפץ".. שהוא מפץ הזמן, ממנו והלאה הזמן זורם קדימה, לכל הכיוונים התלת-מימדיים (שים לב לקשר לשאר המימדים), וכך בעצם הזמן זז, והוא עוטף את כל היקום, יש מבין? אז ככה… נסה לדמיין את הדוגמא הראשונה שלי עם השמיכה, בשני קווים ולא בקו אחד.. שני קווים מצטלבים שבהם יש כוכבים ופוגשים אחד את השני, הזמן אמנם לא ממש אחיד במהירותו בשני הקווים האלה, אבל הוא ממשיך לנוע קדימה בכל אחד מהמקרים, ועכשיו דמיין שהשמיכה הזאתי עוטפת את המרחב… לכל המישורים הקיימים, ממש כמו הכוכבים ביקום.
את השמיכה הזאתי דימה.. בדיוק כמו שמיכה רגילה, אפשר לקפל, לקמט, לקרוע, לתפור ולעשות מה שבא לך איתה… איך זה פועל על זמן? באמצעות העיקום הזה.. כששני עיקומים של שני כוכבים נפגשים, הם משנים את פני הזמן! הם יוצרים קרע! או שמקפלים או מקמטים את פני הזמן! ה"קדימה" של הזמן משתנה, הוא עושה פנייה, ואז במקום העתיד שהיה אמור להיות, יהיה עתיד אחר, כי הוא נוסע קדימה, אבל בכיוון אחר.
למרות שהמסות שלנו קטנות וחסרות חשיבות ביחס לכוכבים הענקיים שדיברתי עליהם, אנחנו גם משפיעים על הזמן, כי אנחנו קיימים, אנחנו עושים איזה משו לשמיכה הזאתי בדיוק כמו הגולה הקטנה הזאתי, ובנוסף! אנחנו קצת יותר ניידים מהכוכבים האלה… ולכן, כל תנועה שלנו וכל בחירה שנעשה יכולה לגרום לזמן לפנות או להקרע או להתקפל לכיוון שונה ולשנות את העתיד שהיה אמור להיות…
לסיכום.. דימה.. יש המון עתידים אפשריים… ואין דרך לדעת מה מהם יהיה, זה תלוי בבחירות שנעשה.. זאת דעתי
נ.ב
אם לא הבנת משו (או את הכל) אז אני יכול להבין את זה בגלל צורת הכתיבה שלי ואני אשמח להסביר לך את זה פנים מול פנים =/
11/01/2009 בשעה 20:40
פאק!!! אני חייב להירגע עם הנקודות האלה!!!!! ><
11/01/2009 בשעה 23:02
אתה לא הוכחת שיש אקראיות, אתה פשוט הבאת עוד משתנה ואפילו נימקת במסקנה שלי: "זה תלוי בבחירות שנעשה", כלומר אם נעשה בחירה א', אז תוצאה תהיה ג' ואפ תהיה בחירה ב' אז תוצאה תהיה ד'. ובגלל שתאורתית זה אפשרי לנבא ולחשב את הבחירה (נניח א') אז אנחנו נדע בוודאות כי התוצאה תהיה ג'.
אני אשכתב את המאמר ביתר פשטות כי לא נראה לי העברתי פה את מה שרציתי.
תודה על התגובה אבל, סוף סוף תגובה רצינית שלך בבלוג שלי חח